יום שבת, 22 בפברואר 2014

העיר ירושלים בימי בית שני

תקופת בית שני החלה בשיבתם של בני ישראל אל ציון, מן הגלות. באותה תקופה ירושלים לא הייתה בשיא תפארתה והיה זה נחמיה, שהוכתר לפחה מטעם השלטון העותמני, שהצליח להחזיר עטרה ליושנה. תחת שלטונו של נחמיה, בית המקדש הוקם בשנית והעיר ירושלים מתעוררת לחיים ולעשייה מרובה. כמו כן מתעורר בה הלך רוח דתי והיא הופכת למוקד מרכזי, בעיני יהודים רבים מכל העולם.
העיר ירושלים בימי בית שני נמצאת תחת כיבוש כאשר כל כמה זמן, שליטיה משתנים. כך היא נמצאת תחת ידיים הלניסטיות וסלוואקיות. ההשפעה של התרבויות הנכריות על תושביה של הארץ לא מאחרת לבוא והם מאמצים את מנהגיהם של הזרים, עובדה אשר גורמת לחשמונאים, תושבי ירושלים לעורר מרד, אשר בסופו, ירושלים עוברת לידיים יהודיות.
בתקופת החשמונאים ירושלים משגשגת אולם נופלת תחת כיבוש שוב, הפעם לידי הרומאים בהנהגתו של הורדוס. בתקופתו של הורדוס, בית המקדש שופץ והפך למבנה פאר, ירושלים נמצאת בשיאה, שמה הולך לפניה והיא הופכת למוקד עלייה לרגל.
עם מותו של הורדוס, מתעוררת אנרכיה בקרב העם ומתחיל מרד גדול. במקביל למרד מתנהלת גם מלחמה בין שני מחנות שונים בדעותיהם בירושלים, בית שמאי ובית הילל. הרומאים מצליחים לדכא את המרד, לכבוש את ירושלים ולשרוף אותה עד הייסוד, בשנית, כמו גם את בית המקדש השני.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה